נתונים שהתפרסמו לאחרונה לקראת הבחירות המוניציפאליות על מצב הערים והעיריות, מראים כי גם בעיר חולון, 'עיר הילדים', שביעות הרצון של התושבים מהחינוך הפורמאלי ומסגירת הפערים בתחום זה מול אזורים אחרים בארץ, עדיין טעונה שיפור רב.
מה משמעות הדבר? האם זה אומר כי הקטגוריה החדשה, עיר הילדים, לא השיגה מטרות אמיתיות של שיפור באיכות החיים אלא רק שינוי בתדמית החיצונית?
לא בהכרח.
אחד העקרונות הבסיסיים בגישה שלנו בפרויקט קפיצת המדרגה, אומר כי בעת יצירת קטגוריה חדשה של עשייה חברתית כלכלית המשפרת איכות חיים, אין צורך לסגור את כל הפערים בתחום הספציפי. סגירת כל הפערים בתחום חינוך בעיר חולון חורגת מ-'שלם מערכתי מינימאלי', הנדרש לשם השגת תוצאה של קפיצת מדרגה באיכות חיים. דוגמא נוספת, מתחום אחר - יצירת קפיצת מדרגה בביטחון אישי-פיזי לתושבים היא תוספת ערך משמעותית לאיכות החיים למרות שחיסול הפשע הוא סגירת פער, שאינה הכרחית או אף אפשרית.
ראייה תומכת לכך, הלקוחה מסקר השוואתי בין ערים שונות, היא הנתון לפיו תושבי חולון מובילים בגאוותם בעיר ובשביעות רצונם ממנה. זאת, למרות שעדיין ישנם פערים רבים שיש לסגור.
מה משמעות הדבר בעבורינו?
בדיון הראשון התייחסו רבים מהמשתתפים לכך שאזור בית שמש ומטה יהודה הוא אזור הטרוגני במיוחד. בתור שכזה יש בו פערים גדולים בין הקבוצות והקהילות השונות. אך בה בעת יש בו גם פוטנציאל גדול של הון אנושי מגוון.
בגישה שלנו לקפיצת מדרגה, הקטגוריה חדשה נוצרת מתוך שילוביות בחשיבה ובעשייה בין התפיסות והיכולות של מגוון הקבוצות, המגזרים והקהילות באזור. דווקא בהקשר זה הגיוון והשונות, שנראים במבט ראשון כמקור הפערים, הם גם מקור העוצמה של החדשנות. למעשה, ככל שהמערכת יותר הטרוגנית יש בה פוטנציאל של רעיונות, מיזמים ויכולות, היכולים להשתלב לתוך הקטגוריה החדשה וליצור את הדבר החדש והמעניין שהוא 'בין' החלקים.
מה דעתכם?
בגישה שלנו לקפיצת מדרגה, הקטגוריה חדשה נוצרת מתוך שילוביות בחשיבה ובעשייה בין התפיסות והיכולות של מגוון הקבוצות, המגזרים והקהילות באזור. דווקא בהקשר זה הגיוון והשונות, שנראים במבט ראשון כמקור הפערים, הם גם מקור העוצמה של החדשנות. למעשה, ככל שהמערכת יותר הטרוגנית יש בה פוטנציאל של רעיונות, מיזמים ויכולות, היכולים להשתלב לתוך הקטגוריה החדשה וליצור את הדבר החדש והמעניין שהוא 'בין' החלקים.
מה דעתכם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה