שלוש גישות לפיתוח חברתי-כלכלי של אזורים וקהילות

ישנן שלוש גישות לשיפור איכות החיים באמצעות פיתוח חברתי-כלכלי של אזורים וקהילות:

1. 'עוד ועוד מיזמים' – בגישה זו מחוללים עוד ועוד מיזמים חברתיים-כלכליים, ללא מחויבות לרעיון מארגן, ובמקביל חותרים להשיג שיפורים בתהליכים ובמיזמים, שכבר מתבצעים באזור. דוגמאות לכך אינן חסרות גם באזור בית-שמש מטה יהודה. יתרונה העיקרי של גישה זו היא בקלות היחסית של יישומה וביכולת לראות התקדמות בטווח קצר יחסית. חסרונה העיקרי הוא בכך שהיא אינה מסוגלת ליצור קפיצת מדרגה מהותית באיכות החיים, אלא רק להביא לשיפור מה, שהוא לרוב נקודתי ומוגבל בזמן.

2. 'הזדמנות הפז מבחוץ' – גישה זו מבוססת על מיזם גדול מאוד, בדרך כלל בעל חשיבות לאומית, המתוכנן להתממש באזור. דוגמאות לכך הן עיר הבה"דים בנגב, הקמת שני מפעלי אינטל בקרית-גת והכוונה להקים בית ספר לרפואה ואשכול מחקר במדעי החיים בגליל המזרחי.יתרונה העיקרי של גישה זו הוא בתרומתה הישירה לקפיצת מדרגה באיכות החיים ברמה הלאומית אך חסרונה בכך שהיא איננה מבוססת על משאבים ויכולות חברתיות של קהילות האזור, ולכן תרומתה הישירה לאיכות חייהם היא מוגבלת ואף שנויה במחלוקת. בשל העובדה שהחלטה על מיזם כזה מתקבלת ברמה הלאומית בדרג הגבוה ביותר, איננו יכולים להסתמך על אפשרות כזו במסגרת הפרויקט שלנו.

3. פיתוח 'קטגוריות חדשות מבפנים' – גישה זו מבוססת על יכולת לעצב קטגוריות חדשות של פיתוח חברתי-כלכלי, המתבססות מחד על יכולות החדשנות והיזמות הפנימית בקהילות האזור ועל משאביהן ומאידך נותנות הגיון מארגן לפעילויות רבות נוספות. הללו מאגברות זו את זו ובכך יוצרות אפקט של קפיצת מדרגה באיכות החיים באזור ובדימוי הנתפס שלו. דוגמאות לכך הן יצירת הקטגוריה של התיירות הכפרית בגליל, ושל חולון עיר הילדים. גישה זו מגלמת את האפשרות "ליהנות משני העולמות" – מצד אחד הישענות על יכולות, מיזמים ו"אנרגיות" של חדשנות הנובעים מן האזור ומצד שני תוצאה פוטנציאלית מסדר גודל של קפיצת מדרגה לכלל הקהילות באזור. האתגר העיקרי שיש לצלוח בכדי ליהנות מיתרונות אלו הוא הצורך ליצור מנועים שיחוללו שילוביות בלתי פוסקת בין קהילות, מיזמים ורעיונות.

פרויקט קפיצת המדרגה באזור שמש יהודה מבוסס על הפעלת הגישה השלישית – 'פיתוח קטגוריות חדשות מבפנים'.